הבלוג של הילה

השד הטוב והשד הרע


אחת האמהות שליוויתי התמודדה מסיבות שונות עם ירידה בתפוקת החלב.

היא התקשרה אלי במצוקה ודיברה על כך שהיא מרגישה שהתינוקת ״רבה עם השד״, לא נינוחה במהלך ההנקה, מושכת את השד, שורטת אותה במהלך ההנקה ו... כמות השתן שהתינוקת נתנה ירדה משמעותית. האמא לא מתלוננת על כאבים או סדקים בשד, ההנקה עד לא מזמן היתה יעילה ללא כאבים וקצב עלייה במשקל יפה ומשמח.

כשפתחו לי את הדלת פגשתי תינוקת מתוקה להפליא, בריאה וחייכנית .

התבוננתי מהצד על הזוג המיוחד שמולי. אמא ותינוקת .

ליווי של אם ותינוקת בת חצי שנה שונה מהותית מליווי של אם לתינוק רך שזה עתה נולד. המפגש עצמו שונה. את השאלון הבסיסי והשיח עם האמא אני לא יכולה לקיים במהלך ההנקה, וגם היכולת שלי להתבונן לעומק על החיבור לשד ועל ההנקה עצמה מוגבלת .

הסיבה לכך היא בעיקרה כי תינוקת בת חצי שנה מסיטה את הראש למשמע שיח, מתבוננת עלי במהלך ההנקה ומתנתקת מהשד, ובקיצור מתנהגת כמו תינוקת טיפוסית שנהנית מלגלות את העולם שסביבה.

אבל החיבור המדויק לשד היה פחות משמעותי בסיפור, הצצה קלה גילתה לי שהחיבור אכן מדויק אין סדקים וזה באמת אינו המוקד.

התיישבתי בשקט בצד והתבוננתי.

ובאמת במהלך ההנקה מהשד הימני התינוקת החלה בהנקה רגועה ולאחר מספר רגעים החלה לזוז באי נוחות, ו״לריב״ עם השד, ולבסוף גם להתנתק ולבכות . לאחר ההנקה ערכנו שקילה לתינוקת והאמא העבירה אותה להנקה מהצד השני.

שם ההנקה הנינוחה נמשכה קצת יותר זמן ואז שוב החלה התינוקת להילחם.

הנתונים שנתנה לי האם, מהלך ההנקה ושקילת התינוקת העידו על כך שמספר דברים ביחד ככל הנראה גרמו לירידה בתפוקת החלב.

נתוני הרקע כפי שמספרת האם:

· בגיל ארבעה חודשים האמא קיבלה מסר שקצב העלייה במשקל של התינוקת איטי מדי ( תינוקת בריאה, שכבר כמעט הכפילה משקל לידה על פניו לא היה נראה לי כי זהו אכן המצב, נשמי שהתינוקת כמו תינוקות יונקים רבים אחרים הכפילה את משקל הלידה שלה כבר בגיל שלושה חודשים ולכן קצב העלייה במשקל הואט ביחס להתחלה).

  • ההנחייה השגויה שניתנה לאם ,בעקבות כך ,היתה לרווח הנקות במהלך היום,כדי שהתינוקת תקבל יותר חלב פר הנקה (זו הנחיה שגויה שכן כמויות החלב מושפעות באופן ישיר מתדירות היניקות, ככל שננניק יותר ונרוקן את השד כך יעלו כמויות החלב ולא להיפך- שד מלא מאותת לגוף להפסיק לייצר ולא מעודד ייצור חלב).


  • ההנחייה השגויה הבאה היתה התערבות אקטיבית במנגנון השינה של התינוקת בגיל חמישה חודשים, בו הוחלט להתחיל להפריד בין הנקה לשינה- ולהרדים את התינוקת לא על השד, ולהרגיעה קודם כל באמצעים שאינם הנקה כשהיא מתעוררת בלילה, עד למצב בו התינוקת החלה לוותר על הנקות לילה. ההנחייה בגיל כזה היא לתת לתינוק מענה על פי דרישה גם בלילה. בנוסף לכך הנקות הלילה משמעותיות מאד לייצור החלב ושומרות על רמת פרולקטין הכרחית.


  • כתוצאה מהירידה בהנקות הלילה קבלת ווסת בפעם הראשונה מאז הלידה, ולבסוף צום של כמעט יממה (זה היה ט' באב אאל"ט).


  • בנוסף לכך כשהאם סיפרה לי על הימים הראשונים מיד לאחר הלידה, ה״עצה״ שקיבלה בבית החולים ובפורומים השונים היתה שבלילה בבית החולים כדאי שהתינוקת תהיה בתינוקייה, ורק אחכ שתחזור הביתה שתחל בהנקה לפי דרישה.

הימים הראשונים והשעות הראשונות לאחר הלידה משמעותיים והכרחיים להמשך ייצור חלב בכמויות להן זקוק התינוק גם בהמשך. ועלולות להשפיע על תפוקת החלב גם בחודשים מאוחרים יותר.

בנינו תוכנית שמטרתה לאזן מחדש את המערכת שמסיבות שונות כנראה השתבשה קצת, ותיאמנו המשך מעקב לשבוע שאחרי.

לאחר שבועיים של מאמץ לא מבוטל של האם בייזום הנקות, הוספת שאיבות והוספה של גלקטוגוגים (מגבירי חלב) חילבה, פגשתי את האם והתינוקת בפעם השלישית.

בשיחות הטלפון עימי במהלך ימים אלו,האם העידה כי היא מרגישה בשינוי, וההנקות רגועות יותר באופן משמעותי.

הגעתי למפגש וכמו בפעמים הקודמות התיישבתי בצד, די מרוחקת כדי לא להפריע ליונקת הסקרנית והתבוננתי.

זהו זמן קסום. לא הייתי מרוכזת בשאלות לא באיסוף אינפורמציה, לא בתיקון חיבור לשד, הקפדתי להיות נוכחת נפקדת כדי לא להפריע לדיאדה הנפלאה שמולי, כי כאמור תינוקת בת חצי שנה במצבים מסויימים תזדקק לשקט שלה במהלך ההנקה.


זה היה רגע של קסם.

נזרקתי עשרים שנה אחורה לקורס על התפתחות הילד.

מיכל שלו, המרצה הנהדרת ומעוררת ההשראה שלי דיברה איתנו על יחסי אובייקט ועל התיאוריה של מלני קליין וסיפרה על הרגע הקסום הזה בו התינוק בן החצי שנה שולח את ידו לפיו של אמו במהלך ההנקה כמוקיר תודה. היזון חוזר לכך שהוא מוזן רגוע נינוח ורואה באימו דמות נפרדת ממנו המספקת לו מענה לצרכיו.

לפי קליין בשנת חייו הראשונה עובר התינוק שני שלבי התפתחות כשכל שלב מאופיין בעמדה של התייחסות כלפי עצמו וכלפי האם:

1. מרגע הלידה עד גיל חצי שנה לערך. בשלב זה התינוק אינו מסוגל להתייחס לאובייקטים כאל שלמים נפרדים אלא רק לפונקציה שלה כמספקת/מעכבת את צרכיו.

בראשית חייו, התינוק עדיין לא יכול לתפוס את האם (האובייקט) כדמות שלמה, והוא מתייחס רק לחלקים ממנה - השד: כל עוד האובייקט מספק לילד חלב והרגעה הוא נחשב ל"טוב", אך כשהשד מתרוקן הוא נחשב ל"רע", הוא מתסכל את הילד ונראה מסוכן לקיומו.

קליין תבעה בשלב זה את המונח ״השד הטוב והשד הרע״

השד ה״טוב״ – האובייקט החיובי והייצוג הפנימי של השד כמספק ומזין.

״השד הרע״ – האובייקט השלילי והייצוג הפנימי של השד כמסוכן בשל תחושת הרעב של התינוק, וההשלכה של הדחפים התוקפניים המולדים של התינוק על השד וכתוצאה מכך הפחד כי השד יחזיר לו! תחושות הרעב, התסכול מופרדות מתחושות השובע והסיפוק, וכך הסיפוק יכול להחוות כמושלם ואידאלי. וגם אמא והתינוק כמערכת אחת בלתי נפרדת.

2 – מגיל חצי שנה עד שנה – בשלב זה מגלה התינוק כי האובייקט הטוב והרע הנם אחד. שניהם חלקים של האם בזמנים/מצבים שונים.

בשלב זה האני צריך להתמודד עם העובדה כי האם היא אובייקט טוב ורע כאחד. עצם הגילוי כי האם מקיימת קשרים עם אנשים אחרים, כי היא נפרדת ממני, ואני התינוק ואמי איננו חלק מיישות אחת.

התינוק אינו מבחין בין מציאות ופנטזיה ולכן מאמין שהוא יישאר לבד וחווה תחושת אובדן, ניצניה של חרדת הנטישה.

האישיות הבריאה תתמודד עם חרדה זו על ידי "תיקון" שיש בו ממש – מה שאומר שהוא מסוגל לחיות בשלום עם הצדדים האוהבים והתוקפניים של עצמו, דבר שיהווה בסיס מוצק ליחסים מוצלחים עם הזולת.

ובחזרה לסיפור שלנו:

התינוקת המקסימה שפגשתי חוותה תסכול מתמשך . נסיבות חיצוניות גרמו לתחושה פיזיולוגית הקשורה להזנתה, ובאו לידי בטוי גם באופן בו התנהלה על השד, שלא סיפק לה את הצורך המיידי.

האם זיהתה את התיסכול, הכילה אותו, לא חוותה את עצמה כהרסנית ואשמה והצליחה לפנות ולבקש עזרה ותמיכה כדי לסייע לתינוקת שלה.

במהלך הפגישה הראשונה שוחחתי עם האם על כך שתוכנית השיקום מצריכה סביבה תומכת, ומחזקת. להוסיף שאיבות להנקה מלאה, זו אינה משימה של מה בכך. מיקדנו את התחלת התוכנית בסוף השבוע על מנת שבן הזוג יהיה בבית ויוכל לספק לאם משענת ותמיכה ראויה על מנת שהיא תוכל לתת מענה הולם לתינוקת ולהתמסר לתוכנית.

סביבה תומכת לאחר לידה מאפשרת לאם להתמודד באופן בריא עם התסכול והתוקפנות של התינוק, להכילם ולתת לו מענה הולם, עד שיעבור לשלב ההתפתחותי הבא.

הדיאדה שמולי באותם רגעים היתה במצב של הזנה הכלה והיזון חוזר.

מערכת החלב התאזנה, האם הניקה, והתינוקת המתוקה שלחה ידה אל פיה של האם והשיבה לה על כל הטוב הזה כאומרת הנה אמא, את מולי, אני מקבלת ממך ומסמנת לך שאני שבעה, רגועה, רואה אותך וטוב לי.

מרגש!️


לשאלות או תהיות נוספות בנושא הנקה והורות ראשונית - ייעוץ פרטני לפני ואחרי לידה

הילה דור ברוור- מדריכת הנקה מוסמכת . 054-5336438

***קליניקת הנקה ומפגש מניקות בכל יום ג׳ 9:30-12:30***





כתובת: רחוב אבני החושן 58

טל: 054-5336438

אימייל: dorbraver@gmail.com

  • Black Facebook Icon

 © 2018 כל הזכויות שמורות - הילה מרחב לנשים לאחר לידה והורות ראשונית
 
NETMII בניית אתרים